סבא ישראל היה שען.
עסק קטן, עבודה עם הידיים. מבחינתו כמעט לא הייתה הפרדה בין השם שלו לבין העבודה שלו. אם לקוח היה מרוצה, זה היה שלו. אם משהו השתבש, גם זה היה באחריותו.
בעסק קטן אין מחלקה אחרת שאפשר להעביר אליה את הטעות. אין תקציב ענק שיספוג כל ניסוי. כל החלטה וכל הוצאה מורגשות.
סבתא סוניה וסבא אברהם היו רפדים.
גם הם עבדו עם הידיים, בנו לעצמם שם דרך העבודה עצמה, ובין היתר ריפדו גם עבור הכנסת.
זה העולם שגדלתי בו. עסק לא היה בשבילי מושג מקורס במנהל עסקים. הוא היה חלק מארוחת הערב, הוא השפיע על כל החלטה בחיים שלנו.
ולימים, כשהתחלתי לעבוד עם עסקים בעצמי, הבנתי שהפער בין עסק קטן לארגון גדול הוא לא תמיד כישרון, איכות או מקצוענות. הרבה פעמים הוא פשוט משאבים.
ואז ביליתי יותר מעשרים שנה בצד השני של השולחן.
הקריירה שלי נבנתה בדיוק באזור שבו adpilot פועלת היום: בין שיווק, אסטרטגיה, ניהול וטכנולוגיה.
יותר מעשרים שנה אני עוסק בשיווק, פרסום ויזמות, גם כמנהל בתוך חברות, גם כיועץ לעסקים ולארגונים וגם כמרצה.
לאורך השנים כיהנתי בתפקידי סמנכ״ל שיווק וטכנולוגיות במספר חברות, ובהן היחידה ללימודי חוץ, קמילה, מטבחי דקל ו-MLAIA Data Science. התפקידים האלה שמו אותי שוב ושוב במקום שבו אסטרטגיה צריכה להפוך לעבודה אמיתית: תקציב, אנשים, קמפיינים, מערכות, תהליכים ותוצאות שאפשר למדוד.
במקביל ניהלתי את חטיבת היועצים בהתאגדות העסקים, ועבדתי לאורך השנים עם בעלי עסקים ויועצים על שיווק, פרסום, דיגיטל, אסטרטגיה ופיתוח עסקי.
חלק משמעותי אחר מהדרך שלי היה באקדמיה. לימדתי והרציתי לאורך השנים בתחומי השיווק, הפרסום, היזמות, החדשנות ובהמשך גם הבינה המלאכותית. בין המוסדות שבהם לימדתי והרציתי נמצאים המסלול האקדמי המכללה למנהל, האוניברסיטה הפתוחה, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, מכללת רמת גן ושערי מדע ומשפט.
עבדתי, ייעצתי והרציתי גם מול ארגונים גדולים ובהם בנק הפועלים, דיפלומט, קרן אייסף, רכבת ישראל וחברת החשמל, לצד עסקים קטנים רבים.
וכל השנים האלה לימדו אותי משהו שחזר שוב ושוב:
לארגון גדול יש מרחב גדול לנסיונות ובדיקות. לעסק קטן הרבה פחות.
בארגון גדול יכולים להיות אנשים שונים לאסטרטגיה, קריאייטיב, מדיה, נתונים וטכנולוגיה. יש זמן לבחון כמה כיוונים. יש תקציב ללמוד.
בעל עסק קטן צריך לפעמים לבחור בין הכסף שילך לפרסום עצמו לבין הכסף שילך למי שינהל את הפרסום.
הפער הזה תמיד הפריע לי.
AI לא הופך בהכרח את השיווק לטוב יותר. אבל הוא יכול לשנות את העלות של העבודה.
כשהגל הנוכחי של הבינה המלאכותית התחיל, לא עניין אותי במיוחד לייצר עוד פוסט בחמש שניות.
עניין אותי משהו אחר.
אחרי שנים רבות בתוך תהליכי שיווק, הכרתי היטב את כמות העבודה שחוזרת על עצמה: לאסוף בריף, לנתח מידע, לבנות כיוונים, לכתוב וריאציות, לבצע בדיקות, להעלות, לעקוב, להשוות ולהוציא דוח.
בשנים האחרונות התחלתי להתמקד בחיבור שבין AI לבין עבודה עסקית אמיתית: הטמעה, אוטומציה, הדרכה ובנייה של מערכות שיכולות לקחת תהליך מסודר ולבצע חלקים ממנו בעצמן.
לא מערכות שמחליפות שיקול דעת.
מערכות שיודעות לבצע את מה שלא דורש שיקול דעת, ולפנות לאדם כשכן צריך אותו.
מכאן הגיעה השאלה שהובילה ל-adpilot:
מה יקרה אם במקום להשתמש ב-AI בתוך סוכנות קיימת, נבנה את הסוכנות עצמה מחדש סביב AI?
לא תקציבאי עם ChatGPT פתוח בטאב נוסף.
מערכת שבה בריף, אסטרטגיה, קריאייטיב, בקרת איכות, מדיה, ניטור ודיווח הם חלק מתהליך אחד.
משם נולדה adpilot.
למה דווקא לעסקים קטנים?
יכולתי לקחת את אותה טכנולוגיה ולבנות מוצר שמכוון רק לארגונים גדולים.
אבל לאורך כל הקריירה שלי עבדתי גם עם בעלי עסקים קטנים, ואני מכיר את הפרדוקס שלהם היטב:
דווקא מי שהכי צריך עזרה מקצועית בשיווק הוא לעיתים מי שהכי פחות יכול להרשות לעצמו לשלם עליו.
כאן התחברו שני החלקים של הסיפור שלי.
מצד אחד, יותר מעשרים שנות שיווק, ניהול, הוראה וייעוץ.
מצד שני, הבית שממנו באתי: שען, רפדים והורים עצמאים.
ובאמצע, טכנולוגיה חדשה שמאפשרת להוריד דרמטית את עלות העבודה בלי פשוט לוותר על מה שחשוב באמת.
זה מה שאני מנסה להוכיח עם adpilot.
המחיר הוא חלק מהרעיון.
100 ₪ + מע״מ לחודש לקמפיין הוא מחיר השקה.
בשלב הזה הוא נועד בעיקר לכסות את עלות הפעלת המערכת ולאפשר לי לבדוק את המודל בעולם האמיתי.
אני לא מבטיח שזה יהיה המחיר של adpilot לנצח. ככל שהשירות יגדל והעלויות ישתנו, גם המחיר למצטרפים חדשים עשוי להשתנות.
אבל כרגע אני רוצה לבדוק משהו שאני מאמין בו מאוד:
האם אפשר להשתמש ב-AI לא רק כדי לגרום לחברות גדולות לעבוד מהר וזול יותר, אלא גם כדי לתת לעסק קטן גישה ליכולת מקצועית שפעם הייתה יקרה מדי עבורו?
adpilot היא הניסיון שלי לענות על השאלה הזאת.